03-9158500
תפריט
Ran PerryRan Perry
06:18 08 Jul 21
פניתי לעו"ד קובי ועו"ד רונן על מנת להתמודד עם הליך פלילי עקב תלונות שווא שהגיש מישהו נגדי. הם הנחו אותי בתהליך והתהלו מול המשטרה. בנוסף, לאחר מכן, כתבו עבורי מכתב שנועד לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה מחוסר ראיות - דבר שצלח. לאורך כל התהליך הם היו זמינים ומאוד אדיבים ומקצועיים - מאוד מומלץ.
ron benron ben
07:14 19 Jan 21
הגעתי לרונן וקובי בזמן של מצוקה אישית גדולה. כבר מהרגע הראשון אפשר היה להבחין בכך שהם לא רק מתעסקים בפן המקצועי אלא גם המון בפן האנושי. שיחות חמות ומתן עזרה והסברים מרגיעים בכל זמן שנדרשו לכך והראו כמה אכפתיות הם מעניקים ללקוח. מעבר לכך בפן המקצועי מדובר בשני עורכי דין מבריקים עם ראש חד וידע מקצועי רב מאוד אשר עזרו לי להיחלץ מהצרה אליה נקלעתי. ממליץ בחום!
דב ברקוביץדב ברקוביץ
14:21 03 Jan 21
קובי ורונן הם עורכי דין שעליהם נאמר גאווה למקצוע!!הם עניינים, זמינים, מקצועיים ברמות על, מבינים בשיחת הבהרה אחת את רצון הלקוח ותוך כדי הטיפול מעדכנים ומשתפים באופן קבוע.בהחלט ממליץ לפנות ולהיוועץ בהם!!דב ברקוביץ
יעקב אנגריעקב אנגר
17:01 03 Sep 20
פנינו ברגע של מצוקה וזכינו לזמינות מלאה, לתמיכה מקצועית ונפשית והתוצאה גם היא מעולה. ממליץ בחום.
js_loader
תמונת נושא עבור: אכיפה בררנית בהליך פלילי
5
(38)

אכיפה בררנית בהליך פלילי

דוקטרינת ההגנה מן הצדק מעוגנת בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, ומקנה לבית המשפט סמכות להורות, בין היתר, על ביטול כתב אישום מקום בו הגשתו או ניהולו של ההליך הפלילי, עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

אחד הטעמים להכרה בהגנה מן הצדק הינו אכיפה בררנית, שהוכרה כפסולה בשורה ארוכה של פסקי דין של בית משפט העליון (ראו למשל בג"ץ 6396/96 זקין נ' עיריית באר שבע וע"פ 8551/11 סלכגי נ' מדינת ישראל).

הקריטריון החולש על טענה זו, ככל טענה להגנה מן הצדק, הוא השאלה האם יש בקיום ההליך משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות והאם הדבר מחייב את ביטול האישום או זיכוי הנאשם (ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ).

לא כל אכיפה בררנית היא פסולה. אכיפה בררנית מתרחשת במקרים בהם הדין נאכף כלפי אדם אחד ולא כלפי אדם אחר, ללא טעם טוב לאבחנה ביניהם (ע"פ 6328/12 מדינת ישראל נ' פרץ).

בעבר נקבע כי ההכרעה האם העמדתם לדין של חלק מהמעורבים בביצוע עבירה תיחשב כאכיפה בררנית פסולה, תהא תלויה – בדרך כלל – בשיקולים שהנחו את הרשות האוכפת בהחלטותיה בנדון. אולם, בפסיקה מאוחרת יותר נקבע כי במקרים מסוימים יהיה ניתן לבסס טענה בדבר אכיפה בררנית אף ללא הוכחת שיקולים זרים, אפליה או חוסר תום לב מצד הרשות, ודי יהיה בעצם הפגיעה בשוויון כדי להביא למתן הסעד המבוקש (פסק הדין בעניין פרץ; ע"פ 7621/14 גוטסדינר נ' מדינת ישראל; ע"פ 4603/17 אדרי נ' מדינת ישראל). 

נקבע כי הגנה מן הצדק מהטעם של אכיפה בררנית חלה גם במקרים בהם טוען הנידון כי נפל פגם בהעמדתו לדין, או בניהול ההליך הפלילי נגדו, ולו משום חדלונה של הרשות, בטעות שנפלה על-ידה בתום-לב, או בגין מחדלים מצידה (רע"פ 1611/16 מדינת ישראל נ' ורדי). 

בית המשפט קבע בהלכת בורוביץ מבחן תלת שלבי על מנת לבחון החלת טענת הגנה מן הצדק וביטול כתב אישום:

  1. בשלב הראשון, על בית המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו לעמוד על עוצמתם וזאת במנותק מהשאלה האם הנאשם אשם אם לאו.
  2. בשלב השני, על בית המשפט לבחון האם בקיום ההליך ולמרות הפגמים ישנה פגיעה חריפה בתחושת הצדק ובתחושת ההגינות ובכך לאזן בין אינטרסים שונים בקיום ההליך הפלילי והנסיבות הקונקרטיות של ההליך.
  3. בשלב השלישי, על בית המשפט לבחון האם ניתן לרפא את הפגמים באמצעים מתונים יותר ומידתיים מאשר ביטול כתב האישום.

מהו נטל ההוכחה הנדרש על מי שטוען לאכיפה בררנית?

לעניין נטל ההוכחה נקבע כי בשלב הראשון, על הנאשם הטוען לאכיפה בררנית להוכיח כי בוצעה לכאורה הבחנה לא ראויה בין מי שנתוניהם הרלוונטיים שווים. משעה שהוצג בסיס ראייתי כאמור, מתערערת חזקת התקינות של הרשות ונטל ההוכחה יעבור אל כתפי הרשות המינהלית, אשר תתבקש להוכיח כי האכיפה – אף שהיא נחזית בררנית על-פני הדברים – התבססה על שיקולים עניינים בלבד, שיש להם משקל מספיק כדי לבסס עליהם את ההחלטה (פסק הדין בעניין זקין).

מהי התוצאה של קבלת טענה של אכיפה בררנית?

קבלת טענה של אכיפה בררנית יכולה להוביל לביטול כתב האישום או לביטול אישומים מסוימים בכתב האישום. במקרים מסוימים, השפעתה של טענת אכיפה בררנית תהא במישור הענישה ותוביל להקלה בעונשו של מי שהורשע. 

זאת ועוד, טענת אכיפה בררנית עשויה להוביל גם לקבלת טענות מסוימות במסגרת בירור ההליך הפלילי (כגון במסגרת בירור שאלת קבילותה של ראיה שהושגה באמצעים פסולים). 

ראוי להדגיש כי במקרים מסוימים, עורך דין פלילי מנוסה יכול להעלות טענה של אכיפה בררנית כבר בשלבים מוקדמים מול רשויות התביעה (למשל כשהחשוד מקבל מכתב יידוע לפי סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי ועורך הדין של החשוד פונה לרשויות התביעה או במסגרת הליך של שימוע לפני הגשת כתב אישום) ובכך להוביל למניעת הגשת כתב אישום.

החשיבות של קבלת ייעוץ מעורך דין פלילי בכל מקרה של הגשת כתב אישום או קבלת מכתב יידוע לפי סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי

בכל מקרה שהוגש נגדכם כתב אישום או קיבלתם מכתב יידוע לפי סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי (מכתב המודיע, בין היתר, כי חומר החקירה הועבר לרשות התביעה לצורך קבלת החלטתה בתיק), קיימת חשיבות רבה לקבל ייעוץ וליווי משפטי מעורך דין פלילי מנוסה. עורך דין פלילי מומחה יעמוד על זכויותיכם וילווה אתכם באופן מקצועי בכל שלב ושלב על מנת להשיג עבורכם את התוצאה הטובה ביותר. 

אם אתם מחפשים עורך דין פלילי זה הזמן לפנות למשרד מנשה – רון עורכי דין, ולקבל ליווי וייצוג משפטי מקיף ברמה הגבוהה ביותר. למשרדנו ניסיון רב והצלחות מרשימות בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות שונות לרבות סגירה של תיקים כבר בשלב החקירה, מניעה של כתבי אישום במסגרת הליכי שימוע, ביטול ומחיקת כתבי אישום לאחר הגשתם, גיבוש הסדרי טיעון מקלים עבור לקוחותינו, זיכויים ועוד.

לתיאום פגישה וקבלת מענה מקצועי מיידי פנו אלינו בטלפון: 03-9158500 או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי.

לקריאה נוספת ראו גם:

מכתב יידוע לחשוד – סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי

כתב אישום: הכל על מחיקת / ביטול כתב אישום

דרג את העמוד

ממוצע הצבעות 5 / 5. כמות הצבעות 38

No votes so far! Be the first to rate this post.

עורכי הדין רונן מנשה וקובי רון

בעלי משרד מנשה - רון עורכי דין

לפנייה למשרדנו חייגו: 03-9158500 או לחצו כאן להשארת פרטים

מאמרים קשורים