03-9158500
תפריט

עבירה הגבלים עסקיים

עורך דין הגבלים עסקיים: עבירות הגבלים עסקיים

דיני ההגבלים העסקיים מוסדרים בחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988 אשר שמו שונה לחוק התחרות הכלכלית במסגרת תיקון מס' 21 לחוק, אשר התקבל בכנסת ביום 1 בינואר 2019 ובתקנות שהותקנו מכוחו, ותכליתם קידום התחרות בישראל ושמירה על התחרות הקיימת.

לרשות ההגבלים העסקיים אשר הוקמה בשנת 1994 ואשר שמה שונה במסגרת תיקון מס' 21 לחוק ל"רשות התחרות", סמכויות אכיפה מגוונות וביניהן סמכויות חקירה והעמדה לדין במקרים של הסדרים כובלים ובכלל זה מקרים של קרטל ותיאום מכרזים.

תיקים פליליים בעניין הסדרים כובלים מתנהלים בבית הדין להגבלים עסקיים (ששמו שונה במסגרת התיקון לחוק ל"בית הדין לתחרות"), אשר מקום מושבו בבית המשפט המחוזי בירושלים.

מהו "הסדר כובל"?

סעיף 2א לחוק ההגבלים העסקיים קובע כי "הסדר כובל" הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר.

העבירה של יצירת הסדר כובל כוללת ארבעה יסודות עובדתיים מצטברים:

(1) קיומו של "הסדר".

(2) ההסדר "נעשה בין בני אדם המנהלים עסקים".

(3) הגבלה המוטלת על לפחות אחד הצדדים להסדר.

(4) ההגבלה נעשית באופן העלול למנוע את התחרות בעסקים בין הצד המוגבל לבין אחרים או להפחיתה.

ובכל הנוגע ליסוד הנפשי, נדרשת מודעות בפועל של עושה העבירה לטיב המעשה ולקיום הנסיבות.

מהו העונש בגין הסדר כובל?

בהתאם לסעיף 47(א1) לחוק ההסדרים הכובלים עונשו של מי שהיה צד ליצירת הסדר כובל שלא אושר כדין ושלא ניתן לו היתר זמני או פטור הינו מאסר 5 שנים. יצוין כי עובר לתיקון מס' 21 לחוק, החוק הבחין בין מי שעבר את העבירה של צד להסדר כובל בנסיבות רגילות שלגביו נקבע עונש של 3 שנים לבין מי שעבר את העבירה בנסיבות מחמירות שלגביו נקבע עונש של 5 שנים. התיקון לחוק יצר עונש אחיד של 5 שנים לשני המקרים כאשר השלב לבחינת הנסיבות יהיה שלב הטיעונים לעונש.

לקריאה נוספת בעניין תיקון מס' 21 לחוק ראו מאמרנו: "חוק התחרות הכלכלית – רפורמה בחוק ההגבלים העסקיים".

יצירת הסדר כובל

עיצומים כספיים בגין הפרת הוראות חוק ההגבלים העסקיים

יצוין כי בשנים האחרונות, לצד סמכויות החקירה והעמדה לדין, נוספה לרשות ההגבלים העסקיים (כיום רשות התחרות) סמכות אכיפה נוספת והיא הסמכות להטיל עיצומים כספיים במקרים של הפרת הוראות חוק ההגבלים העסקיים בסכומים המפורטים בפרק ז'1 לחוק ההגבלים העסקיים, כשלעניין זה, יישקלו, בין היתר, הנסיבות והשיקולים הבאים:

(1)        משך ההפרה.

(2)        מידת הפגיעה שההפרה עלולה לגרום לתחרות או לציבור.

(3)        חלקו של המפר בהפרה, ומידת השפעתו על ביצועה.

(4)        קיומן או העדרן של הפרות קודמות ומועד ביצוען.

(5)        פעולות שנקט המפר למניעת הישנות ההפרה או להפסקתה, לרבות דיווח מיוזמתו על ההפרה, או פעולות שנקט לתיקון תוצאות ההפרה.

(6)        לגבי מפר שהוא יחיד – יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות.

(7)        לגבי מפר שהוא תאגיד – קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.

החשיבות של קבלת ייעוץ וליווי משפטי במקרים של חקירה או העמדה לדין בעבירות הגבלים עסקיים

המקרים בהם מתעורר חשד לביצוע עבירות הגבלים עסקיים כגון יצירת הסדר כובל ועוד הינם מקרים מורכבים המעוררים שאלות רבות הן בסוגיות עובדתיות והן בסוגיות משפטיות. במקרים מסוג זה קיימת חשיבות רבה לקבל ייעוץ וליווי משפטי של עורך דין פלילי המתמחה בנושא של עבירות הגבלים עסקיים וייצוג בתיקי קרטל,  על מנת להגיע לתוצאה הטובה ביותר.

למשרדי מנשה רון עורכי דין ניסיון רב בייצוג בהצלחה של חשודים ונאשמים בעבירות הגבלים עסקיים.
צרו איתנו קשר 03-9158500 למידע נוסף.