03-9158500
תפריט
תמונת נושא עבור: חוק התחרות הכלכלית – רפורמה בחוק ההגבלים העסקיים

ביום 1 בינואר 2019 התקבל בכנסת תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים שערך רפורמה  לגבי מספר הוראות בחוק ההגבלים העסקיים ובכלל זה לגבי הוראות הנוגעות למונופולין, למיזוגים ולאופן האכיפה של החוק.

במסגרת התיקון לחוק, שונה שם החוק מחוק ההגבלים העסקיים ל"חוק התחרות הכלכלית", שמו של בית הדין להגבלים עסקיים שונה ל"בית הדין לתחרות", ושמה של רשות הגבלים עסקיים שונה ל"רשות התחרות".

במסגרת התיקון לחוק נערכו שני שינויים מרכזיים בעבירות הגבלים עסקיים:

קביעת עונש אחיד של 5 שנים לגבי כל מי שהיה צד להסדר כובל

השינוי המרכזי הראשון הוא שבעוד שלפני התיקון, בהתאם לסעיף 47א לחוק, עונשו של מי שהיה צד ליצירת הסדר כובל שלא אושר כדין ושלא ניתן לו היתר זמני או פטור היה מאסר 3 שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות – מאסר 5 שנים, הרי שעתה נקבע עונש אחיד של 5 שנים, וזאת בין אם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות ובין אם לאו.

בהתאם לשינוי זה, השלב לבחינת הנסיבות יהיה שלב הטיעונים לעונש במקרים של הרשעה, כאשר הנימוק לכך לפי דברי ההסבר של הצעת החוק הוא:

"הניסיון המצטבר לאורך שנים מראה כי הרוב המוחלט של כתבי האישום המוגשים ביחס להסדרים כובלים לפי סעיף 47(א)(1) לחוק, עוסקים בעבירה בנסיבות מחמירות, שהעונש המרבי עליה הוא כאמור, חמש שנים. לפיכך, מוצע לקבוע כי הרף העליון לעונש מאסר על עבירת הסדר כובל יהלום את חומרת העבירה, יהיה החמור ביותר בעבירות ההגבלים העסקיים ויעמוד על חמש שנים".

חוק התחרות הכלכלית – רפורמה בחוק ההגבלים העסקיים

השינוי באחריות נושא משרה בתאגיד

השינוי המרכזי השני בחוק הוא בכל הנוגע לאחריות נושא משרד בתאגיד. במקום סעיף 48 לחוק אשר קבע:

"48. נעברה עבירה לפי חוק זה, בידי חבר-בני-אדם, יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה, באותו חבר-בני-אדם, מנהל פעיל, שותף – למעט שותף מוגבל – או עובד מינהלי בכיר האחראי לאותו תחום, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל אמצעים סבירים להבטחת שמירתו של חוק זה".

חוקק הסעיף הבא:

"48. (א)  נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מאסר שנה והקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה.

(ב)  נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ג)    בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה".

בעוד שבהתאם לנוסח הסעיף הקודם, תנאי לעבירה של נושא משרה היה קביעה כי חבר בני אדם בו שימש הנאשם כנושא משרה, ביצע עבירה, הרי שבהתאם לנוסח הסעיף החדש, עבירת נושא משרה היא עבירה עצמאית שאינה מותנית עוד באחריות התאגיד.

בהתאם ללשון הסעיף החדש, נושא המשרה "חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו".

מה כולל ה"פיקוח" הנדרש ואלה מעשים נכללים תחת המילים "כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה"? יש להניח כי בשנים הקרובות, בית הדין לתחרות ובית המשפט העליון ייצקו תוכן לביטויים האמורים שבסעיף החדש. אולם החשש הגדול שיצרו הביטויים האמורים בסעיף החדש בקרב מנהלים וחברות במשק כבר מורגש, וסביר להניח כי כבר בתקופה הקרובה נראה יותר ויותר תאגידים שמנהיגים תכניות אכיפה פנימיות בתחום ההגבלים העסקיים.

זאת ועוד, בהתאם לסעיף קטן (ב) בסעיף 48 החדש, במקרה שנעברה עבירה לפי החוק בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, קיימת חזקה בחוק לפיה נושא משרה בתאגיד הפר את חובת הפיקוח והמניעה האמורה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. סעיף זה דומה במהותו לסעיף החוק הקודם אשר קבע אחריות של נושא משרה כנגזרת מאחריות החברה.

אולם, בעוד שלפי הסעיף הקודם, "פתחי המילוט" של נושא משרה המואשם בעבירה נגזרת היו להוכיח כי העבירה נעברה שלא בידיעתו וכי נקט את "כל האמצעים הסבירים" להבטחת שמירתן של הוראות החוק, הרי שבהתאם לסעיף החדש על הנאשם להוכיח כי עשה "כל שניתן כדי למלא את חובתו".

חוק התחרות הכלכלית – רפורמה בחוק ההגבלים העסקיים

שינוי תקרת העיצום הכספי מ-25 מיליון ש"ח ל-100 מיליון ש"ח

שינוי נוסף שנערך במסגרת התיקון לחוק, הוא שינוי תקרת העיצום הכספי המרבי שאותו מוסמך הממונה על התחרות להטיל על תאגיד בגין הפרות של חוק התחרות הכלכלית המפורטות בסעיף 50ד לחוק, מ-24,490,070 ש"ח ל-100 מיליון ש"ח, והכול עד 8% ממחזור המכירות של התאגיד.

יצוין כי בהצעת החוק הוצע להשמיט לחלוטין את תקרת העיצום הכספי ולהותיר אך ורק את המגבלה של אחוזים ממחזור המכירות, מתוך רציונל כי "קביעת סכום מרבי שרירותי על גובה העיצום, מיטיב דווקא עם החברות הגדולות במשק שלהן מחזורים גבוהים, כך שלמעשה גופים אלה חשופים לעיצום בשיעור נמוך יחסית לגודל המחזורים שלהם בשל גובה העיצום המרבי שאינו מאפשר התאמת העיצום לגובה המחזור שלהם". אולם בסופו של דבר, הוחלט להותיר את מגבלת הסכום המרבי תוך הגדלתה מכ-25 מיליון ₪ -100 מיליון ₪.

בכל מקרה של חקירה או העמדה לדין בעבירות הגבלים עסקיים חשוב לקבל ייעוץ וליווי משפטי מעורך דין פלילי  המתמחה בתחום ההגבלים העסקיים לשם השגת התוצאה הטובה ביותר.

למשרדנו ניסיון רב והצלחות יוצאות דופן בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות הגבלים עסקיים.

עורכי הדין רונן מנשה וקובי רון

בעלי משרד מנשה - רון עורכי דין

לפנייה למשרדנו חייגו: 03-9158500 או לחצו כאן להשארת פרטים

מאמרים קשורים