03-9158500
תפריט
תמונת נושא עבור: הליכי חילוט, תפיסת רכוש ושחרור תפוסים בהליך הפלילי

תפיסת רכוש וחילוטו הפכו בשנים האחרונות לכלים מרכזיים בידי רשויות החקירה והפרקליטות במסגרת המאבק בפשיעה ובהון שחור.

בהליכי חקירה רבים בעבירות כלכליות המשטרה, רשות המסים, ורשות ניירות ערך, וכן הפרקליטות, מגישות לבית המשפט בקשות לתפיסה של רכוש ולחילוטו באופן זמני. זאת, לצורך חילוטו הסופי של הרכוש בסיום ההליך המשפטי, במקרה שבית המשפט יחליט על הרשעה ועל חילוט.

הרכוש שנתפס ומחולט זמנית מגוון ויכול לכלול: חשבונות בנק, מזומנים, מכוניות, בתים ועוד. מן הדו"ח השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2017 עולה, כי שווי הנכסים שחולטו זמנית בשנת 2017 עמד על 704 מיליון שקל.

לרוב, בקשות לתפיסת הרכוש ולחילוטו הזמני, מוגשות לבית המשפט במעמד צד אחד על ידי הרשות החוקרת בשלב החקירה הסמויה, עוד בטרם נודע לחשוד על החקירה. הרכוש שנתפס עלול להיוותר תפוס או מוקפא במשך שנים ארוכות עד לסיום ההליך, ובכך עלול להיגרם לחשוד נזק רב, וזאת גם בסופו של ההליך, תיק החקירה שנפתח נגדו ייסגר או הוא יזוכה בסיום המשפט, וצווי התפיסה או החילוט הזמני יבוטלו.

לפיכך, מומלץ להסתייע בעורך דין פלילי בעל ניסיון ומומחיות בהליכי חילוט ושחרור תפוסים, בשלב מוקדם ככל שניתן, וזאת כדי שעורך הדין ינקוט בכל ההליכים המשפטיים האפשריים לביטול צווי התפיסה או החילוט הזמני ולשחרור הרכוש שנתפס.

הליכי חילוט, תפיסת רכוש ושחרור תפוסים בהליך הפלילי

המסלולים הקיימים בחוק ובפסיקה לתפיסה של רכוש ולחילוטו הזמני

סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) קובע, כי שוטר רשאי לתפוס רכוש הקשור לעבירה במספר עילות תפיסה: "אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה".

בנוסף, מכוח חוק איסור הלבנת הון קיימים שני מסלולים מקבילים לתפיסה ולחילוט זמני של רכוש שאינו קשור לעבירה, שהוא בשווי של הרכוש שקשור לעבירה. מכוח מסלולים אלה ניתן לתפוס ולחלט זמנית רכוש כשר וחוקי, ובלבד שהוא שווה ערך לרכוש הקשור בעבירה.

המסלול הראשון מעוגן בסעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, אשר מפנה למסלול שבפקודת הסמים המסוכנים. לפי מסלול זה, על הבקשה לחילוט זמני להיות מוגשת כשהיא חתומה בידי פרקליט מחוז ונתמכת בתצהיר לבית המשפט המחוזי. תוקפו של צו החילוט הזמני יפקע אם לא הוגש כתב אישום תוך תשעים ימים מיום שניתן.

המסלול השני מעוגן בסעיף 26(א) לחוק איסור הלבנת הון המפנה למסלול שבפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש): "סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה". לפי מסלול זה, הבקשה לחילוט זמני יכולה להיות מוגשת על ידי הרשות החוקרת לבית משפט השלום, ותוקפו של צו החילוט הזמני לא יפקע בחלוף תשעים ימים גם אם לא יוגש כתב אישום, אלא רק בחלוף שישה חודשים, כאשר בית המשפט השלום מוסמך להאריך את התקופה.

הנה כי כן, המסלול של  תפיסת רכוש בשווי מכוח פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) הוא מסלול מקל יותר מבחינת הדרישות שהוא מציב בפני רשויות האכיפה. בית המשפט העליון קבע כי רשויות האכיפה אינן חופשיות לבחור בין שני המסלולים האמורים באופן שרירותי, אלא מוטלת עליהן החובה לבחור במסלול שפגיעתו בזכויות החשוד פחותה.

המציאות מלמדת כי טרם הגשת כתב אישום, כמעט בכל המקרים, הרשויות עושות שימוש אך ורק במסלול של פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) כדי להתמודד עם מגבלת 90 הימים, וכדי להימנע מהצורך של עמידה בדרישה של הגשת בקשה על ידי פרקליט מחוז נתמכת בתצהיר לבית המשפט המחוזי. וכי לאחר הגשת כתב אישום, הרשויות עושות שימוש במסלול של פקודת הסמים המסוכנים כדי שהדיון יהא במתכונת אחרת, ראויה יותר.

מה ניתן לעשות כדי לשחרר רכוש שנתפס ולבטל צווי חילוט זמניים?

תפיסה של רכוש או חילוטו הזמני בשלב החקירה או בשלב המשפט הן פעולות אשר פוגעות בזכויות יסוד של החשוד/הנאשם או של צד שלישי שטוען לזכות ברכוש, וזאת בשלב שעדיין עומדת לחשוד/ לנאשם חזקת החפות.

במסגרת הדיון בבית המשפט בעניין תפיסת רכוש או חילוט זמני לצורך חילוטו העתידי, בית המשפט בוחן פרמטרים רבים, וביניהם: מהות העבירות המיוחסות לחשוד או לנאשם; התשתית הראייתית להוכחת אותן עבירות; היקף הנזק או הפגיעה הכספית שנגרמה כתוצאה מהעבירות המיוחסות; פירוט התפוסים ושוויים (כולל הערכת שווי מפורטת במקרים הרלוונטיים); והצורך בהמשך התפיסה.

בנוסף, בית המשפט בוחן האם ניתן להבטיח את אפשרות החילוט בדרכים חלופיות שפגיעתן בקניינו ובזכויותיו של החשוד או הנאשם פחותה.

עורך דין פלילי בעל ניסיון ומומחיות בהליכי חילוט ושחרור תפוסים, יוכל לבחון, בין היתר, האם צווי התפיסה או החילוט הזמני הוצאו כדין, וכן לפעול בהקדם מול רשויות האכיפה כדי להשיג את הסכמתן לשחרור הרכוש שנתפס או חלקו, ובמקרים המתאימים, לנקוט בהליכים מתאימים בבית המשפט על מנת לבטל את צווי התפיסה או החילוט הזמני שהוצאו, ולשחרר את הרכוש שנתפס.

למשרדנו התמחות מיוחדת בייצוגם של חשודים ונאשמים בעבירות כלכליות (עבירות צווארון לבן), וניסיון רב בשחרור רכוש שנתפס וביטול צווי חילוט זמניים.

עורכי הדין רונן מנשה וקובי רון

בעלי משרד מנשה - רון עורכי דין

מאמרים קשורים