03-9158500
תפריט
תמונת נושא עבור: פרשת קרטל מדי המים

דיון במדיניות הענישה בעבירות הגבלים עסקיים ופרשנות הרכיב "נסיבות מחמירות" – פרשת קרטל מדי המים

ע"פ 1408/18 מדינת ישראל נ' אברהם בן דרור (21.8.2018)

 

עובדות המקרה

פסק הדין עסק בפרשה גדולה של הסדרים כובלים שנעשו בין חברות ובעלי תפקידים בתחום של ייצור, התקנה, שיפוץ והסבה של מדי מים בישראל בין השנים 2004 – 2009, והתבטאו בתיאומים במסגרת מכרזים והליכים תחרותיים אחרים מטעם רשויות מקומיות ותאגידי מים.

 

השאלות המשפטיות שעמדו להכרעת בית המשפט

בפסק הדין של בית המשפט העליון נדונה ההבחנה בין הרשעה בעבירה של צד להסדר כובל לבין הרשעה בעבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות, וכן נדונה מדיניות הענישה בכל הנוגע להרשעה בעבירות בתחום ההגבלים העסקיים.

 

קביעות בית המשפט

בית המשפט העליון (השופטת ד' ברק ארז בהסכמת השופטים ג' קרא וע' גרוסקופף) קבע כי רשימת הנסיבות המחמירות המנויות בסעיף 47א לחוק היא רשימה פתוחה שעליה יכול להוסיף בית המשפט, ובלבד שתתקיים הדרישה שעניינה עלילות לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים ("מבחן העלילות").

בית המשפט העליון קבע כי  ככלל, שיטתיות ואינטנסיביות בביצוע פעולות בתחום של הגבלים עסקיים הן אמות מידה חשובות לקביעה כי מתקיימת עבירה של צד להסדר כובל "בנסיבות מחמירות". זאת מאחר שעצם השיטתיות של המעשים עשויה ליצור עלילות לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים ומאריכה את פרק הזמן שבו מתבצעות העבירות. כמו כן, שיטתיות אף מקדמת את האפשרות שהשחקנים בשוק יכלכלו את צעדיהם בהתאם לה, כלומר יבצעו תיאום דה-פקטו על בסיס "השיטה", ללא כל צורך בתיאום קונקרטי בכל מקרה ומקרה.

בית המשפט העליון התייחס בפסק הדין(ראו לעיל פסק הדין המלא) גם לפגיעה המאפיינת תיאום שנסב על הליך תחרותי של רשות ציבורית וקבע כי זהו שיקול להרשעה בעבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות, הגם שאיננו שיקול מכריע.

באשר למדיניות הענישה הראויה בעבירות הגבלים עסקיים – בית המשפט העליון שב והדגיש כי נקודת המוצא לענישה בתחום ההגבלים העסקיים חייבת להיות גישה מחמירה ברורה המתבטאת בהטלתם של עונשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. זאת, על מנת לתת ביטוי הולם לפגיעה החמורה באינטרס הציבורי שנגרמת מביצוען של עבירות הגבלים עסקיים, ובשים לב לכך שמדובר בעבירות  אינסטרומנטליות שמבוצעות לרוב לאחר שהעבריין ביצע תחשיב כלכלי של התועלת מול הנזק שיגרמו לו מביצוע העבירה, וכן בשים לב לקושי הרב הכרוך בחשיפת עבירות הגבלים עסקיים.

בית המשפט העליון הוסיף וקבע כי כחלק ממגמת ההחמרה בענישה בעבירות הגבלים עסקיים, וכדי לחזק את המסר ההרתעתי הכרוך בריצוים של עונשי מאסר, ככלל, על עונש המאסר בפועל כולו להתבצע מאחורי סורג ובריח ולא באופן שנקט בית המשפט המחוזי – של פיצול תקופת המאסר בפועל כך שחלקה ירוצה מאחורי סורג ובריח וחלקה במתכונת של עבודות שירות.

בית המשפט העליון קבע כי סטייה מהמתווה האמור תתאפשר רק במקרים חריגים שבהם נסיבותיו האישיות הייחודיות של העבריין מצדיקות זאת.

 

 

 

עורכי הדין רונן מנשה וקובי רון

בעלי משרד מנשה - רון עורכי דין

לפנייה למשרדנו חייגו: 03-9158500 או לחצו כאן להשארת פרטים

מאמרים קשורים