03-9158500
תפריט
תמונת נושא עבור: פסק דין בערעורים הפליליים בעניינם של נוחי דנקנר ואיתי שטרום

פסק דין בערעורים הפליליים בעניינם של נוחי דנקנר ואיתי שטרום

ע"פ 220/17 נוחי דנקנר נ' מדינת ישראל (29.8.2018)

 

עובדות המקרה

פסק הדין עסק בפרשה של הנפקת מניות של חברת אי.די.בי חברה לאחזקות בע"מ בשנת 2012 אשר כונתה "הנפקת חברים". בימים שלפני ההנפקה ובמהלכה, בוצעו פעולות רכישה מאסיביות של מניות החברה שכבר נסחרו בשוק על ידי המערער איתי שטרום באמצעות חברת אי.סי.פי שבבעלותו, ובמקביל נמכרו מניות אלו בעסקאות מחוץ לבורסה למספר משקיעים. משקיעים אלו הופנו אל שטרום על ידי המערער נוחי דנקנר – בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון של חברת אי.די.בי. על פי קביעת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, פעולות המערערים גרמו לעליית שערי ניירות הערך הנסחרים, באופן שהמשקיעים אשר השתתפו בהנפקה רכשו את המניות שהונפקו במחיר גבוה מזה שהיה נקבע לולא פעולות המערערים.

בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דנקנר ושטרום הורשעו בביצוע בצוותא של עבירת השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך, ובביצוע בצוותא של עבירת ההנעה לרכוש ניירות ערך, וכן בעבירת איסור עשיית פעולה ברכוש אסור. דנקנר הורשע גם בעבירות על חוק ניירות ערך. חברת אי.די.בי הורשעה בעבירות ההנעה וההשפעה בדרכי תרמית, ובעבירות של פרט מטעה בתשקיף ובעבירת הדיווח בהן הורשע דנקנר. חברת אי.סי.פי הורשעה באותן עבירות בהן הורשע שטרום.

על דנקנר נגזר עונש מאסר בפועל של 24 חודשים, מאסר על תנאי של 12 חודשים, וקנס של 800,000 ₪. על שטרום נגזר עונש מאסר בפועל של 12 חודשים, מאסר על תנאי של 12 חודשים, וקנס של 500,000 ₪. על החברות נגזרו קנסות כספיים.

 

השאלות המשפטיות והעובדתיות שעמדו להכרעת בית המשפט

בפסק הדין של בית המשפט העליון נדונה עבירת ההשפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך, ובפרט הדרישה לכוונה להשפיע על השער ומהותה. עיקר הדיון נסב אודות כוונת המערערים: האם שטרום ודנקנר פעלו בצוותא להשפיע בדרכי תרמית על שער מניית החברה על מנת לסייע להנפקה, או שמא פעולותיהם נעשו ללא כוונה פלילית אלא ממניעים עסקיים לגיטימיים.

 

קביעות בית המשפט

בית המשפט העליון סקר את הראיות שהובאו בפני בית המשפט המחוזי ובכלל זה: שיחת טלפון שביצע דנקנר לבנק הבינלאומי על מנת שיאשר אשראי חריג לשטרום, הפניית משקיעים על ידי דנקנר לשטרום לרבות משקיעים שהתכוונו להשתתף בהנפקה, הלוואה שנתן דנקנר לשטרום לאחר ההנפקה, מסרונים ששלחו דנקנר ושטרום וגרסותיהם של דנקנר ושטרום בחקירה. בית המשפט העליון קבע כי המסקנה הסבירה היחידה העולה ממכלול הראיות הינה שדנקנר התכוון להשפיע על שער מניית החברה בתקופת ההנפקה, וכי דנקנר ושטרום פעלו במסגרת תכנית משותפת להשפעה על השער כמבצעים בצוותא.

בית המשפט העליון דחה את ההסבר המזכה שהעלה דנקנר לפיו לא הייתה לו כל כוונה להשפיע על השער, וכי יחסיו עם שטרום בתקופת ההנפקה הסתכמו בעזרה חברית בלבד.

לאור מסקנה זו, בית המשפט העליון דחה את ערעוריהם של דנקנר ושל שטרום על הכרעת הדין.

אשר לערעורי הצדדים על גזר הדין, בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה והחמיר בעונשי המאסר שהוטלו על דנקנר ושטרום.  בית המשפט העליון קבע בהקשר זה כי המעשים של דנקנר ושטרום גרמו לפגיעה משמעותית בערכים חברתיים מוגנים, בכך שהמשקיעים קיבלו החלטות השקעה על בסיס מצג כוזב, ולאור הפגיעה באבני היסוד עליהן מושתת שוק ההון – הגינות המסחר ואמון הציבור. בית המשפט העליון הוסיף וקבע כי חומרה זו מתעצמת לנוכח זהות הגורמים המעורבים: חברת אחזקות משמעותית ביותר בשוק ההון הישראלי ואיש עסקים בעל השפעה רבה.

בית המשפט העליון עמד על מדיניות הענישה הראויה בגין עבירות בניירות ערך ושיקולי הרתעה, ועל הצורך בהחמרה בענישה בגין עבירות כלכליות, ובעבירות בניירות ערך בפרט, בציינו כי במקרה זה לא ניתן די משקל בעת קביעת העונש בתוך מתחם העונש ההולם, לשיקולי הרתעת היחיד והרבים.

בית המשפט העליון קבע כי על אף נסיבותיהם האישיות המקלות בעניינם של המערערים, שיקולי הרתעת הרבים מחייבים החמרה בעונשיהם לנוכח חריגותם לקולא. בהתאם לכך, בית המשפט העליון החמיר בעונש המאסר בפועל שהושת על דנקנר כך שיעמוד על 36 חודשים (במקום 24 חודשים), ובעונש המאסר בפועל שהושת על שטרום כך שיעמוד על 24 חודש (במקום 12 חודשים).

 

 

 

 

 

 

עורכי הדין רונן מנשה וקובי רון

בעלי משרד מנשה - רון עורכי דין

לפנייה למשרדנו חייגו: 03-9158500 או לחצו כאן להשארת פרטים

מאמרים קשורים