03-9158500
תפריט
תמונת נושא עבור: הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית בהליכים שונים

מהי הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית?

הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית היא זכות המוקנית לכל אדם ולפיה אין אדם חייב להשיב על שאלה או למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה.

להבדיל מזכות השתיקה המוקנית לחשוד בלבד, הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית מוקנית לכל אדם – עד, חשוד או אדם אחר שנדרש להשיב על שאלות או להמציא מסמכים לבית המשפט או לרשות המוסמכת על פי דין לגבות ראיות.

הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית מעוגנת בסעיף 47 לפקודת הראיות וכן בסעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות).

מכוח סעיף 52 לפקודת הראיות, זכות זו חלה "הן על מסירת ראיות בפני בית משפט ובית דין והן על מסירתן בפני רשות, גוף או אדם המוסמכים על פי הדין לגבות ראיות" – רשויות כגון: משטרת ישראל, רשות ניירות ערך ועוד.

ההליכים בהם חלה הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית

הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית חלה הן בהליכים פליליים והן בהליכים אחרים בהם נדרש אדם להשיב על שאלות או להמציא מסמכים לרשות המוסמכת על פי דין לגבות ראיות.

כך למשל, נקבע בפסיקה, כי הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית עומדת גם למי שנחקר במסגרת הליכי פירוק בחקירה לפי סעיף 288 לפקודת החברות:

".. וודאי שזכותו של המבקש שמורה לו להתנגד לשאלות ספציפיות, כגון על יסוד טענת חיסיון מפני הפללה עצמית וכדומה".

(ע"א 10/89 יוסף פקר נ' פ.י.ט. חברה פיננסית לתעשיה ולמסחר בע"מ, פ"ד מב(4) 573, בעמ' 576).

וכן נקבע כי הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית חלה גם במסגרתם של הליכים אזרחיים (ע"א 5381/91 חוגלה שיווק (1982) בע"מ נ' משה אריאל, פ"מ מו(3) 378, בעמ' 381).

בנוסף, הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית עומדת גם למי שנחקר או הועמד לדין ונקרא להעיד במשפט אחר המתנהל נגד נאשם אחר באותה פרשה.

האם הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית היא זכות מוחלטת?

הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית אינה בגדר זכות מוחלטת. בית המשפט או הרשות המוסמכת על פי דין לגבות ראיות, יכולים לדחות את הבקשה להימנע מלענות על שאלות ספציפיות או להמציא מסמכים מסוימים מטעמי חיסיון להפללה עצמית, בכפוף להענקת "חיסיון שימוש" – התחייבות שלא תוגש הראיה נגד אותו אדם במשפט שבו הוא מואשם בשל עבירה שהעובדה המתגלית מן הראיה היא יסוד מיסודותיה, אלא אם אותו אדם הסכים לכך (סעיף 47(ב) לפקודת הראיות).

ההסדר הקבוע בסעיף 47 לפקודת הראיות מגלם איזון בין האינטרסים השונים המעורבים, באופן של קידום חקר האמת תוך פגיעה מינימלית בזכותו של אדם שלא למסור ראיה העשויה להפלילו. אמנם בית המשפט או הרשות המוסמכת על פי דין לגבות ראיות רשאים לדחות בקשתו של אדם להימנע ממסירת ראיה מהטעם שהיא עלולה להפלילו, אולם אם עשו כן, לא תוגש הראיה המפלילה נגד אותו אדם במשפט שבו הוא מואשם בשל העבירה שהעובדה המתגלית מן הראיה היא יסוד מיסודותיה.

זאת ועוד, נקבע בפסיקה כי הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית אינה חלה על כל סוגי המסמכים, והוכרה ההבחנה בין מסמכים אישיים פרטיים כגון אלה שאדם כתב לעצמו, שניתן לדמותם לתשובות על שאלות בחקירה בעל-פה ולגביהם ניתן לטעון לחיסיון מפני הפללה עצמית, לבין "מסמכים ציבוריים" – מסמכים שנערכו על-ידי אדם על-פי חובה שבדין שלגביהם ככלל לא עומדת לאדם הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית (רע"פ 8600/03 מדינת ישראל נ' גלעד שרון פ"ד נח(1) 748, בעמ' 764).

התנהלות נכונה בכל הנוגע לזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית אמורה להביא על פי רוב לאחת משתיים: הגבלתה של החקירה/תשאול של האדם אך ורק לעניינים שאין בהם משום הפללה עצמית או מתן התייחסות מלאה מצד אותו אדם, בכפוף להענקת חיסיון מפני שימוש באותה ראיה בהליך פלילי נגדו.

בכל מקרה של דרישה להמצאת מסמכים ו/או נתונים מצד המשטרה או מצד רשויות האכיפה השונות, מומלץ לפנות לעורך דין פלילי מומחה הבקיא בזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית ובזכויות הנוספות העומדות לכל מי שנדרש להמציא מסמכים ו/או נתונים לרשות המוסמכת על פי דין לגבות ראיות.

משרדנו מלווה בהצלחה נחקרים, עדים, חשודים, חייבים, נושאי משרה ואנשים נוספים בהליכים שונים בהם הם נדרשים להשיב על שאלות או להמציא מסמכים לרשויות האכיפה השונות תוך שמירה מלאה על זכויות לקוחותינו.   

עורכי הדין רונן מנשה וקובי רון

בעלי משרד מנשה - רון עורכי דין

לפנייה למשרדנו חייגו: 03-9158500 או לחצו כאן להשארת פרטים

מאמרים קשורים