הם עניינים, זמינים, מקצועיים ברמות על, מבינים בשיחת הבהרה אחת את רצון הלקוח ותוך כדי הטיפול מעדכנים ומשתפים באופן קבוע.
בהחלט ממליץ לפנות ולהיוועץ בהם!!
דב ברקוביץ
מכתב מ"מדינת ישראל – פרקליטות המדינה/חטיבת התביעות" נחת בתיבת הדואר שלכם? הלב דופק, אבל חשוב להבין שזה לא סוף הסיפור – אלא חלון הזדמנויות. מכתב יידוע, הנשלח מכוח סעיף 60א לחוק, מעניק לכם 30 ימים בדיוק כדי לנסות ולשכנע את התביעה שלא להגיש נגדכם כתב אישום. כיוצאי פרקליטות שמכירים את המערכת מבפנים, אנו יודעים כיצד לנצל את חלון הזמן הזה כדי לסגור את התיק.
מהו מכתב יידוע לחשוד ולמה נועד סעיף 60א?
החלטה להעמיד אדם לדין פלילי, במיוחד בעבירות פשע, היא החלטה שמשנה חיים. כדי למנוע מצב שבו אדם מופתע לגלות שהוגש נגדו כתב אישום מבלי שניתנה לו זכות להתגונן, חוקק סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.
הסעיף קובע חובה על רשות התביעה (משטרה או פרקליטות) ליידע את החשוד שחומר החקירה בעניינו הגיע לעיונם, ולאפשר לו להציג טענות משפטיות או עובדתיות שיצדיקו את סגירת התיק.
לא מכתב אחד, אלא שניים: שלבי היידוע
בהליך הפלילי, נהוג להבחין בין שני סוגים של מכתבי יידוע שאתם עשויים לקבל לאורך הדרך:
קיבלתם מכתב יידוע? מה אסור לעשות עכשיו
טעות נפוצה (והרת גורל) של חשודים היא להתעלם מהמכתב, מתוך תקווה ש"אם לא אעשה כלום, אולי ישכחו ממני". האמת היא הפוכה לחלוטין. אם תחלוף תקופת 30 הימים הקבועה בחוק ולא תוגש בקשה מנומקת מטעם עורך דין פלילי – התביעה תראה בכך ויתור על זכות השימוע שלכם, ותגיש את כתב האישום באופן אוטומטי.
מנגד, גם כתיבת מכתב תשובה עצמאי ורגשני לתביעה ללא ליווי משפטי היא טעות אסטרטגית, שכן כל מילה שתכתבו עלולה לשמש כהודאה באשמה.
איך אנחנו, כיוצאי פרקליטות, הופכים את הקערה על פיה?
לשכנע את הפרקליטות לחזור בה מכוונתה להעמיד לדין זו משימה מורכבת שדורשת דיוק כירורגי. היכרותנו העמוקה עם "הצד השני" – התביעה והפרקליטות – מאפשרת לנו לערוך שימוע אפקטיבי. כאשר אנו לוקחים על עצמנו טיפול בתיק בשלב קבלת מכתב היידוע, אנו פועלים במספר מישורים:
- צילום ליבת חומר הראיות: כדי להבין בדיוק מה יש לתביעה נגדכם.
- איתור כשלים: חיפוש פגמים בחקירה, סתירות בעדויות, או אכיפה בררנית.
- גיבוש אסטרטגיה ופגישת שימוע: כתיבת בקשה מנומקת לעילא וקיום פגישה פנים מול פנים עם גורמי התביעה בניסיון להמיר את האישום בסגירת תיק (בעילה של חוסר ראיות/חוסר אשמה) או בהסדר מותנה.
צעדים להמשך: איך מתקדמים מכאן? (מידע וקישורים נוספים)
אם מכתב כזה הגיע אליכם, המשמעות היא שהשעון מתקתק, אך זכויותיכם עדיין נשמרות. זהו בדיוק השלב לעבור מ"חשוד" לאדם שלוקח אחריות אקטיבית על עתידו, בליווי משפטי נכון.
- כדי להבין לעומק מה מתרחש בפגישת השימוע עצמה וכיצד היא מתנהלת, אנו ממליצים לקרוא את המדריך המלא שלנו על זכות השימוע לפני הגשת כתב אישום.
- למעמיקים, ניתן לעיין בנהלים הרשמיים, כפי שמפורטים ב**הנחיית פרקליט המדינה מספר 14.21 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים**, המגדירה כיצד על התביעה לנהוג במקרים אלו.
שאלות נפוצות: התמודדות עם מכתבי יידוע
האם התביעה מחויבת לשלוח לי מכתב יידוע בכל מצב?
לא. החובה על פי סעיף 60א חלה רק על חשד לביצוע עבירות פשע (עבירות שהעונש בצידן הוא מעל 3 שנות מאסר). בעבירות קלות יותר (עוון או חטא), התביעה אינה מחויבת לשלוח מכתב מראש, אף שבמקרים מסוימים עורך דין פלילי מיומן ייזום פנייה לתביעה גם בעבירות אלו.
פספסתי את מכתב היידוע והוגש נגדי כתב אישום. האם אפשר לתקן זאת?
במקרים שבהם התביעה לא קיימה את חובתה כדין (למשל, שלחה את המכתב לכתובת שגויה, או שלא שלחה כלל למרות שהיה עליה לעשות זאת), אנו פונים לבית המשפט בבקשה לביטול כתב האישום בשל פגם מהותי בהליך ופגיעה בזכות הטיעון שלכם, ולרוב נבקש עריכת שימוע בדיעבד.
אין זמן לבזבז. קיבלתם מכתב יידוע לפי סעיף 60א? פנו עוד היום למשרדנו, מנשה-רון עורכי דין. הניסיון שצברנו, הן בפרקליטות והן בייצוג של חשודים מזה כ-15 שנים, מאפשר לנו לייצר עבורכם את קו ההגנה הטוב ביותר. השאירו פרטים או חייגו כעת לשיחת התייעצות: 03-9158500.