עבירת השימוש במידע פנים
העבירות שעניינן שימוש במידע פנים מוסדרות בפרק ח'1 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968.
אחת ממטרותיו המרכזיות של חוק ניירות ערך היא למנוע ניצול לרעה של מידע חשוב בחברה בעת מסחר בניירות ערך ולהבטיח, ככל הניתן, שוויון בין כל הסוחרים והמשקיעים בניירות ערך.
בהתאם לחוק ניירות ערך שימוש במידע פנים הוא עבירה פלילית חמורה הן כשהשימוש נעשה על ידי איש פנים בעצמו או על ידי אדם אחר והן ובתנאים מסוימים, גם כשאיש הפנים רק העביר את מידע הפנים.
מה זה "מידע פנים"?
באופן כללי, מידע פנים הוא כל מידע מהותי העשוי להקנות לאנשי פנים בחברה יתרון בעת מסחר בניירות ערך של החברה, כאשר מידע זה אינו גלוי לציבור והציבור אינו יכול להגיע למידע זה באופן עצמאי.
סעיף 52א' לחוק ניירות ערך מגדיר "מידע פנים" כדלקמן:
"מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו".
בהתאם להגדרה שבסעיף 52א' לחוק ניירות ערך, מידע הוא "מידע פנים" בהתקיים מספר תנאים:
- תוכן המידע – המידע הוא מידע "על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים".
- אי פומביות – הוא אינו ידוע לציבור.
- השפעה צפויה על השער – "אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר הערך". כלומר, מדובר במידע מהותי.
מה זה שימוש במידע פנים?
סעיף 52ב' לחוק ניירות ערך קובע כי העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:
- עושה עסקה בנייר ערך של חברה כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה.
- מוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.
לעניין הבחינה האם נעשה שימוש במידע פנים, אין חשיבות האם האדם שמידע הפנים היה מצוי בידו, עשה בעצמו עסקה בנייר ערך של החברה או שמא אותו אדם מסר את מידע הפנים לאדם אחר שעשה עסקה בנייר ערך של החברה.
השימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים מוטל גם על מקבל המידע וגם על כל "שרשרת המסירה" של המידע. כך שאם הועבר המידע לאדם אחד, האיסור חל על אותו אדם בלבד, אולם אם הועבר המידע מאותו אדם לאדם נוסף, כך גם מתרחב האיסור שלב אחד נוסף, שכן מקור המידע נותר איש הפנים.
מיהו איש פנים?
דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמפאת מעמדו או תפקידו בחברה או בהתאם לקשריו עם החברה ניתנה לו גישה למידע פנים, ביום שבו נעשה השימוש במידע הפנים או בתוך ששת החודשים שקדמו לכך.
כמו כן, חוק ניירות ערך מרחיב את הגדרת איש פנים וקובע כי גם במקרה של בן משפחה של אחד מהנ"ל או תאגיד בשליטתו של אחד מהנ"ל – מדובר באיש פנים.
מהי עסקה?
החוק קובע כי מכירה, קניה או חליפין של נייר ערך, לרבות חתימה על נייר ערך, או אף התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, בין שהאדם העושה אותה פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן – הן כולן עסקאות.
המבחנים הנוהגים בפסיקת בתי המשפט לבחינת "פנימיותו" של מידע פנים הנוגע לאירועים פוטנציאליים בחיי חברה
בפסיקת בתי המשפט, נדון האופן שבו יש לבחון את "פנימיותו" של מידע פנים הנוגע לאירועים עתידיים פוטנציאלים בחיי חברות. אחד המבחנים העיקריים שנקבעו לעניין זה הוא "מבחן התוחלת" הנוהג בדין האמריקאי, המביא בחשבון את סיכויי האירוע הפוטנציאלי להתרחש ואת מידת השפעתו הצפויה על החברה.
בית המשפט העליון ובתי המשפט של הערכאות הדיוניות הוסיפו וקבעו כי כאשר מדובר במגעים ו/או הליכי משא ומתן לקראת גיבושה של עסקה עתידית פוטנציאלית, יש לשים דגש מיוחד על בחינת השלב בהתקדמות ההליכים, תוך בחינה מדוקדקת אם הצדדים הגיעו "לנקודה הקריטית", וזאת בדומה למבחן אחר בו נעשה שימוש בפסקה – מבחן "ההסכמה העקרונית", לפיו יש לאתר סף מוגדר, "קו בוהק" (Bright line) – השלב בו הצדדים הגיעו להסכמה עקרונית בקשר לעסקה.
כך למשל נקבע בפסק הדין של כבוד השופט ח' מלצר בע"פ 3164/14 גיא פן נ' מדינת ישראל:
"ממכלול הדברים הנ"ל עולה כי בתי המשפט המחוזיים סברו כי יש לייבא אלינו את מבחן התוחלת, המביא בחשבון הן את סיכוייו של האירוע הפוטנציאלי להתרחש והן את מידת השפעתו הצפויה על החברה. יחד עם זאת, בבואם ליישם את המבחן האמור על הליכי משא ומתן לקראת גיבושה של עסקה עתידית פוטנציאלית – הושם הדגש על השלב בהתקדמות ההליכים, תוך בחינה אם הצדדים הגיעו "לנקודה הקריטית", וזאת בדומה דווקא למבחן ה"הסכמה העקרונית" ("agreement-in-principle"), שנדחה בעניין Basic (ראו: שם, בעמ' 236-232; בעניין חוסר הבהירות בעניין זה בפסיקה בישראל עיינו: עידו באום "בשבחו של מבחן התוחלת: עקרון המהותיות והתמודדות עם חוסר וודאות בדיני ניירות ערך" משפטים מד 477, 503-495 (2014) (להלן: באום)).
לשיטתי יש לאמץ את מבחן התוחלת, בכפוף להסתייגות מפני שימוש בו כמבחן מתמטי-טכני גרידא, סייג שבוטא אף על ידי בתי המשפט המחוזיים. משמעות הדבר הינה שבבואנו לבחון אם מידע בדבר אירוע עתידי פוטנציאלי, לרבות מו"מ שמנהלת החברה, ייתפס כ"מידע פנים" – עלינו לבחון את הסבירות להתממשותו של האירוע וכן את מידת ההשפעה שעשויה להיות לאירוע זה על החברה".
יחד עם זאת, הן בית המשפט העליון והן בית המשפט לעניינים כלכליים הזהירו מפני שימוש במבחן התוחלת ובמבחן ההסכמה העקרונית באופן מתמטי-טכני גרידא, והבהירו כי המבחנים האמורים אינם חזות הכל, ויש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו הפרטניות והייחודיות:
" אף אם נעֵשָה שימוש במבחנים אלה כ'כלי עזר נוח' כלשונו של בית המשפט בעניין גרינפלד, שומה עדיין על בית המשפט להישמר היטב לא להיתפס בגדר הנוסחות המתמטיות יתר על המידה ולבחון את נסיבות האירוע הרלוונטי במשקפיים אובייקטיביים. לא ניתן לטעמי לקבוע אפריורי כי מידע על אירוע עתידי מסוים יחשב מידע פנים אך בשל כך שמכפלת משמעוּתיוּתוֹ בהסתברות להתרחשותו עולה כדי תוצאה מסוימת. אנו איננו 'טכנאי משפט' ואף לא 'מתמטיקאי משפט'. בהחלט יתכנו שני אירועים, שתוצאת מכפלתם תהא זהה, ועדיין מידע על אחד מהם ייחשב מידע פנים בעוד שהמידע על האחר לא ייחשב ככזה".
(פסק הדין של השופט ח' מלצר בעניין גיא פן; פסק הדין של בית המשפט לעניינים כלכליים בת"פ 8256-05-11 קדץ נ' מדינת ישראל).
היסוד הנפשי הנדרש בעבירות של שימוש במידע פנים
העבירה של שימוש במידע פנים דורשת יסוד נפשי של מחשבה פלילית, כלומר – מודעות של האדם כי עשה שימוש במידע פנים, כאשר המועד שבו נבחן קיומו של היסוד הנפשי הוא מועד השימוש במידע פנים.
יצוין כי אם מדובר רק ברשלנות כגון במקרה שאדם עשה עסקה בנייר ערך של חברה והוא לא ידע כי יש בידו מידע פנים אך היה עליו לדעת זאת, או במקרה שאדם עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, והוא לא ידע שהמידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה אך היה עליו לדעת זאת, הרי שלא מתקיימת העבירה הפלילית של שימוש במידע פנים, ומדובר בהפרה מנהלית בלבד שניתן להטיל בגינה עיצום כספי.
הגנות בעבירות של שימוש במידע פנים
קיימות מספר הגנות בעבירות של שימוש במידע פנים, כגון:
- כשמטרתה היחידה של עושה העסקה היא רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש דירקטור לרכושן כתנאי למינויו.
- העסקה שנעשתה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו של מבצע העסקה כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשם מימוש בטוחות.
- העסקה שעשה העושה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום.
- מטרת השימוש במידע פנים לא הייתה, או בעיקרה לא הייתה, לשם עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאדם אחר.
- מבצע העסקה התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שמבצע העסקה הפעיל שיקול דעת ובלא שמסר מידע או חוות דעת בהם היה להביא להתקשרות בעסקה.
- העסקה שעשה המבצע היא עסקה מחוץ לבורסה אשר נעשתה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים.
- העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על דרך של נאמנות עיוורת, כאשר לעניין זה מדובר בנאמנות המופעלת על פי שיקול בדעת הבלעדי של הנאמן וללא התערבות איש הפנים.
- בנסיבות העניין הייתה הצדקה לביצועה של העסקה.
מהו העונש בעבירות של שימוש במידע פנים?
העונש הקבוע בחוק לגבי איש פנים בחברה אשר עשה שימוש במידע פנים הוא עד חמש שנות מאסר וזאת בצירוף קנסות כלכליים כבדים.
העונש הקבוע בחוק לגבי אדם אשר עושה שימוש במידע פנים שקיבל מאיש בחברה הוא עד שנתיים מאסר וזאת בצירוף קנסות כלכליים כבדים.
החשיבות של קבלת ייעוץ וליווי משפטי ממשרד עורכי דין בעל מומחיות בעבירות צווארון לבן ובייצוג בעבירות של שימוש במידע פנים
מדובר בעבירות מיוחדות שהשלכותיהן עלולות להוביל לפגיעה קשה במי שחשוד בביצוען ולכן בכל מקרה של חקירה או כתב אישום או הליך אכיפה מינהלית בגין חשד או האשמה בשימוש במידע פנים, מומלץ לפנות לעורך דין פלילי מומחה בתחום של עבירות ניירות ערך ולקבל ייעוץ וליווי משפטי מקצועי על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר.
מנשה-רון עורכי דין הוא משרד עורכי דין פלילי מוביל, ששותפיו הם יוצאי פרקליטות ומשרדים מובילים, ובעלי ניסיון רב ומומחיות בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות שימוש מידע פנים וצווארון לבן.
לתיאום פגישה וקבלת מענה מקצועי מיידי פנו אלינו בטלפון 03-9158500 או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי.