03-9158500
תפריט
תמונת נושא עבור: שימוש במידע פנים

העבירות שעניינן שימוש במידע פנים מוסדרות בפרק ח'1 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968.

סעיף 52ג(ב) לחוק ניירות ערך קובע כי איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, דינו – מאסר חמש שנים. סעיף 52ד(ב) קובע כי העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, דינו – מאסר שנתיים. 

מה זה "מידע פנים"?

סעיף 52א לחוק ניירות ערך מגדיר "מידע פנים" כדלקמן: 

"מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו". 

בהתאם להגדרה שבסעיף 52א לחוק ניירות ערך, מידע הוא "מידע פנים" בהתקיים מספר תנאים:

  1. תוכן המידע – המידע הוא מידע "על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים".
  2. אי פומביות – הוא אינו ידוע לציבור. 
  3. השפעה צפויה על השער – "אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר הערך". כלומר, מדובר במידע מהותי.

מה זה "שימוש במידע פנים"?

סעיף 52ב לחוק ניירות ערך קובע כי העושה אחת מאלה עושה שימוש במידע פנים:

  1. עושה עסקה בנייר ערך של חברה כאשר מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה.
  2. מוסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך של חברה כאשר מידע פנים מצוי בידו, לאדם אשר הוא יודע, או יש יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר.

לעניין הבחינה האם נעשה שימוש במידע פנים, אין חשיבות האם האדם שמידע הפנים היה מצוי בידו, עשה בעצמו עסקה בנייר ערך של החברה או שמא אותו אדם מסר את מידע הפנים לאדם אחר שעשה עסקה בנייר ערך של החברה. 

המבחנים הנוהגים בפסיקת בתי המשפט לבחינת "פנימיותו" של מידע פנים הנוגע לאירועים פוטנציאליים בחיי חברה

בפסיקת בתי המשפט, נדון האופן שבו יש לבחון את "פנימיותו" של מידע פנים הנוגע לאירועים עתידיים פוטנציאלים בחיי חברות. אחד המבחנים העיקריים שנקבעו לעניין זה הוא "מבחן התוחלת" הנוהג בדין האמריקאי, המביא בחשבון את סיכויי האירוע הפוטנציאלי להתרחש ואת מידת השפעתו הצפויה על החברה. 

בית המשפט העליון ובתי המשפט של הערכאות הדיוניות הוסיפו וקבעו כי כאשר מדובר במגעים ו/או הליכי משא ומתן לקראת גיבושה של עסקה עתידית פוטנציאלית, יש לשים דגש מיוחד על בחינת השלב בהתקדמות ההליכים, תוך בחינה מדוקדקת אם הצדדים הגיעו "לנקודה הקריטית", וזאת בדומה למבחן אחר בו נעשה שימוש בפסקה – מבחן "ההסכמה העקרונית", לפיו יש לאתר סף מוגדר, "קו בוהק" (Bright line) – השלב בו הצדדים הגיעו להסכמה עקרונית בקשר לעסקה. 

כך למשל נקבע בפסק הדין של כבוד השופט ח' מלצר בע"פ 3164/14 גיא פן נ' מדינת ישראל:

"ממכלול הדברים הנ"ל עולה כי בתי המשפט המחוזיים סברו כי יש לייבא אלינו את מבחן התוחלת, המביא בחשבון הן את סיכוייו של האירוע הפוטנציאלי להתרחש והן את מידת השפעתו הצפויה על החברה. יחד עם זאת, בבואם ליישם את המבחן האמור על הליכי משא ומתן לקראת גיבושה של עסקה עתידית פוטנציאלית – הושם הדגש על השלב בהתקדמות ההליכים, תוך בחינה אם הצדדים הגיעו "לנקודה הקריטית", וזאת בדומה דווקא למבחן ה"הסכמה העקרונית" ("agreement-in-principle"), שנדחה בעניין Basic (ראו: שם, בעמ' 236-232; בעניין חוסר הבהירות בעניין זה בפסיקה בישראל עיינו: עידו באום "בשבחו של מבחן התוחלת:  עקרון המהותיות והתמודדות עם חוסר וודאות בדיני ניירות ערך" משפטים מד 477, 503-495 (2014) (להלן: באום)).

לשיטתי יש לאמץ את מבחן התוחלת, בכפוף להסתייגות מפני שימוש בו כמבחן מתמטי-טכני גרידא, סייג שבוטא אף על ידי בתי המשפט המחוזיים. משמעות הדבר הינה שבבואנו לבחון אם מידע בדבר אירוע עתידי פוטנציאלי, לרבות מו"מ שמנהלת החברה, ייתפס כ"מידע פנים" – עלינו לבחון את הסבירות להתממשותו של האירוע וכן את מידת ההשפעה שעשויה להיות לאירוע זה על החברה".

יחד עם זאת, הן בית המשפט העליון והן בית המשפט לעניינים כלכליים הזהירו מפני שימוש במבחן התוחלת ובמבחן ההסכמה העקרונית באופן מתמטי-טכני גרידא, והבהירו כי המבחנים האמורים אינם חזות הכל, ויש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו הפרטניות והייחודיות:

" אף אם נעֵשָה שימוש במבחנים אלה כ'כלי עזר נוח' כלשונו של בית המשפט בעניין גרינפלד, שומה עדיין על בית המשפט להישמר היטב לא להיתפס בגדר הנוסחות המתמטיות יתר על המידה ולבחון את נסיבות האירוע הרלוונטי במשקפיים אובייקטיביים. לא ניתן לטעמי לקבוע אפריורי כי מידע על אירוע עתידי מסוים יחשב מידע פנים אך בשל כך שמכפלת משמעוּתיוּתוֹ בהסתברות להתרחשותו עולה כדי תוצאה מסוימת. אנו איננו 'טכנאי משפט' ואף לא 'מתמטיקאי משפט'. בהחלט יתכנו שני אירועים, שתוצאת מכפלתם תהא זהה, ועדיין מידע על אחד מהם ייחשב מידע פנים בעוד שהמידע על האחר לא ייחשב ככזה".

(פסק הדין של השופט ח' מלצר בעניין גיא פן; פסק הדין של בית המשפט לעניינים כלכליים בת"פ 8256-05-11 קדץ נ' מדינת ישראל). 

היסוד הנפשי הנדרש בעבירות של שימוש במידע פנים

העבירה של שימוש במידע פנים דורשת יסוד נפשי של מחשבה פלילית, כלומר – מודעות של האדם כי עשה שימוש במידע פנים, כאשר המועד שבו נבחן קיומו של היסוד הנפשי הוא מועד השימוש במידע פנים. 

יצוין כי אם מדובר רק ברשלנות כגון במקרה שאדם עשה עסקה בנייר ערך של חברה והוא לא ידע כי יש בידו מידע פנים אך היה עליו לדעת זאת, או במקרה שאדם עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, והוא לא ידע שהמידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה אך היה עליו לדעת זאת, הרי שלא מתקיימת העבירה הפלילית של שימוש במידע פנים, ומדובר בהפרה מנהלית בלבד שניתן להטיל בגינה עיצום כספי. 

החשיבות של קבלת ייעוץ וליווי משפטי מעורך דין פלילי מומחה בעבירות ניירות ערך במקרים של חקירה או כתב אישום בעבירות של שימוש במידע פנים

בכל מקרה של חקירה או כתב אישום או הליך אכיפה מינהלית בגין חשד או האשמה בשימוש במידע פנים, מומלץ לפנות לעורך דין פלילי מומחה בתחום של עבירות ניירות ערך ולקבל ייעוץ וליווי משפטי מקצועי על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר.

מנשה-רון עורכי דין הוא משרד עורכי דין פלילי מוביל, ששותפיו הם יוצאי פרקליטות ומשרדים מובילים, ובעלי ניסיון רב ומומחיות בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות שימוש מידע פנים. 

לתיאום פגישה וקבלת מענה מקצועי מיידי פנו אלינו בטלפון 03-9158500 או השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם האפשרי.

לקריאה נוספת ראו מאמרנו:

עבירות ניירות ערך

עורכי הדין רונן מנשה וקובי רון

בעלי משרד מנשה - רון עורכי דין

לפנייה למשרדנו חייגו: 03-9158500 או לחצו כאן להשארת פרטים